מרכזיית IP-אפשרויות פריסה סניפים, עובדים מהבית ועובדים ניידים
דוגמא לאפשרויות הפריסה השונות של טלפונים קוויים, אלחוטיים וסמארטפונים סלולאריים. כמו כן מודגמות בשרטוט אפשרויות חיבור של שלוחות מסוגים שונים בסניף משנה של החברה אל מרכזיית ה-IP בסניף המרכזי, כאשר המרכזיה מחוברת לקווי חוץ מסוג SIP TRUNK. שים לב לכך שרק כבל רשת אחד מתחבר לכל עמדת עבודה הכוללת מחשב וטלפון IP וחוסך בכך פריסת רשת כפולה-עבור טלפוניה ומחשבים. הקש על התמונה להגדלה:
רמת האמינות של קווי חוץ אנלוגיים/PRI/ISDN גבוהה באופן משמעותי מחיבורי SIP TRUNK הנשענים בדרך כלל על תשתיות אינטרנט פס רחב בטכנולוגית ADSL או כבלים. תשתיות חיבור אינטרנט בטכנולוגיות אלה אינן מספקות אמינות גבוהה ומועדות לניתוקים. לכן, מוצגת דוגמת פריסה זהה לקודמת בכל, למעט העובדה שהמרכזייה מתחברת לקווי חוץ הפעם באמצעות כרטיס PRI (עבור ציר PRI) או FXO (עבור קווים אנלוגיים) . בכך נמנעים ניתוקי קווים עבור חברה שהטלפוניה היא בשבילה יישום קריטי ושאינו סובל השבתות (לדוגמא: מוקד שרות/מכירות). אם חיבור האינטרנט של החברה בנוי על תשתית אמינה ויציבה דוגמת E1/T1 אין צורך בחיבור מסוג זה.
דוגמא לאפשרות חיבור שלוחות אנלוגיות קיימות למרכזיית IP על מנת לשמר השקעה קודמת בתשתית קווית של טלפוניה ובשלוחות/מכשירים אנלוגיים. החיבור של השלוחות האנלוגיות למרכזיית ה-IP מתאפשר בעזרת מכשיר מתווך: Analog to Sip gateway.
בדוגמא הזו כל שלוחות טלפוני ה-IP מתחברות למרכזיה דרך כבלי רשת סטנדרטיים, ובכך חוסכים רישות כפול (רשת מחשבים+רשת טלפוניה). למרות זאת, מכשיר הפקס (מודגש בעיגול צהוב) נשאר עדיין אנלוגי ולכן מותקן בשבילו מתאם ATA שמתפקידו לתרגם תעבורת מחשבים ב-IP לתעבורה אנלוגית וחזרה.
דוגמא זהה בכל לדוגמא הקודמת, למעט אופן החיבור של מכשיר הפקס האנלוגי. הפעם השתמשנו בכרטיס (מודגש בעיגול צהוב)FXS המותקן בשרת הטלפוניה/מרכזית ה-IP על מנת "לתרגם" את תעבורת ה-IP לתעבורה אנלוגית וחזרה. שים/י לב שבמקרה הקודם רוב המקטע של הכבל מארון התקשורת הוא כבל רשת, כאשר רק "המטר האחרון" הוא כבל טלפון, בעוד שבדוגמא הנוכחית כבל טלפון הוא המחבר בין כרטיס ה-FXS שבשרת (שבארון התקשורת) לבין מכשיר הפקס האנלוגי.
התרמית הגדולה-חבילות דקות השיחה
האם זה יעלה על הדעת שרשתות שיווק כמו מגה/רמי לוי/קואופ/חצי חינם וכו' יחליטו שהן אינן מוכרות מוצרים במחיר נקוב וברור לכל מוצר בנפרד? האם זה אפשרי בכלל מבחינה חוקית שחברות אלה יחליטו שהן מוכרות אך ורק חבילות חודשיות של מוצרי מזון/ניקוי/היגיינה? המחיר על "החבילה" משולם בסוף כל חודש עבור כמות ידועה מראש של נניח תפוחים, נייר טואלט, חלב ולחם. את/ה כצרכן, לקחת את המוצרים או לא לקחת, זה לא משנה! את/ה משלם/ת בכל מקרה בסוף החודש. יתירה מזה, אם לקחת יותר מוצרים ממה שהוקצב לך בחבילה תשלם קנס: מחיר המוצרים בחריגה יהיה בערך כפול ממחירם הנהוג בשוק. נכון שזה נשמע אבסורדי? כן זה באמת אבסורד, ולא, זה אינו אפשרי מבחינה חוקית, מפני שמשרד המסחר והתעשייה מחייב את הקמעונאים להדביק תווית מחיר על כל מוצר בנפרד. אבל יש לחברות הסלולר בישראל את החוצפה לנהוג בשוק כבשלהם ולנקוט בדרך האבסורדית הזו.
המצב העדכני בחברות הסלולאר הוא שהן אינן מציעות חבילות תשלום פר דקת שיחה כמו בעבר. החבילות היחידות שמוצעות היום ללקוח הן על פי כמויות דקות שיחה קבועות מראש. העובדה שכולן נוהגות כך-כל אחת לחוד וכולן יחד- מעלה עננת חשד כבדה של הסדר כובל המהווה עבירה על פי חוק ההגבלים העסקיים, חוק שתכלית קיומו הוא מניעת הקמת קרטלים שמטרתם לצבור הון על חשבון הצרכן, תוך הפרת האיזון הטבעי של כללי המשחק הנהוגים בכלכלת השוק החופשי. בוא/י נבחן למה זה כך, ואיך חברות הסלולר מרוויחות מהמצב שאותו הכתיבו:
את/ה מקבל/ת הצעה מחיר נדיבה של 279 ₪ לחודש מחברת פרטנר/סלקום/פלאפון עבור 1200 דקות שיחה + 1200 הודעות SMS חודשיות. מחיר כל דקת שיחה "חריגה" מעל 1200 הדקות שבחבילה: 49 אג' לדקה.
אם ניקח בחשבון שאנחנו בד"כ משתמשים בכ-100 הודעות (!!!) SMS בחודש, ניתן לקזז מעלות החבילה כ-45 ₪ (כאשר עלות רגילה לכל SMS מחושבת לפי 45 אג' -מחיר מקובל ברוב חברות הסלולאר).
עלות חבילת 1200 דקות השיחה לבדם עומד כעת על 279-45=234 ₪ .
כעת ניתן לחשב בקלות את העלות של דקת שיחה: את/ה עושה את החישוב הפשוט של 234 שקלים לחלק ל- 1200 דקות ומקבל את התוצאה הבאה: עלות של כמעט 20 אג' לדקת שיחה.
מחיר מצוין בהשוואה למחירים שהיו מקובלים עד לפני זמן לא רב (69 אג' לדקה) נכון? לא נכון!
למה לא נכון אתם שואלים? הנה התשובה:
אין מצב שתעשו 1200 דקות שיחה בדיוק כל חודש. נדגים לצורך המחשה שתי אפשרויות שונות: חריגה כלפי מעלה מחבילת הדקות ואי ניצול של מלוא הדקות בחבילה:
הערה: אגב בכל המקרים זול יהיה הרבה יותר להתקשר מטלפון קווי של בזק, הוט ו-012 אתם אומרים? (עלות ממוצעת של כ-14 אגורות לדקה לשיחות מטלפון קווי לטלפון נייד). זה נכון, גם אם מוסיפים לעלות דקות השיחה את העלות הקבועה של תחזוקת הקו. אם יוצאים מנקודת הנחה שחברות הטלפון הקווי מצאו שהן מרוויחות ממחיר של 14 אגורות לדקה, מחיר סמוי של 20 אגורות הנהוג בחברות הסלולר לכשעצמו הוא מופקע. שלא לדבר על מחיר בפועל 23 אגורות עד 60 אגורות....
דרכי פעולה להפסקת המדיניות הדורסנית של חברות הסלולאר:
כדאיות מהפכת מרכזיות IP / שרתי טלפוניה / VOIP
קיימת כיום הסכמה רחבה על כך שתם עידן המרכזיות האנלוגיות והדיגיטאליות למיניהם. העתיד של הטלפוניה לעסקים שייך לטלפוניה ממוחשבת המבוססת על טכנולוגיית ה-VOIP משלש סיבות עיקריות:
א. מנוף למחלקות השיווק והתמיכה: כאשר מערכת הטלפוניה מבוססת על טכנולוגיה ממוחשבת, ניתן לחבר (לממשק) אותה לתוכנות עסקיות מסוג CRM ו-ERP (ראה דוגמאות לממשקים כאלה כאן). באמצעות ממשק כזה ניתן לייצר אוטומאציה של פעולות ממוחשבות המוזנקות בעת קבלת שיחה ו/או הוצאת שיחה ו/או ביצוע פעולות שונות במהלך השיחה. כמו כן ניתן לבצע רישום, הקלטה ותיעוד שיחות יוצאות ונכנסות באופן אוטומאטי בתוכנות עסקיות שונות מסוג ERP ו-CRM, ולהשתמש באוטומאציה, ברישום, בתיעוד ובהקלטה הללו בתור כלים רבי עוצמה לשיפור יעילות השיווק והשירות.
ב. זול יותר : שיחת טלפון בטכנולוגית ה-VOIP מתנהלת על גבי האינטרנט. לכן, אין משמעות לדקות שיחה,פשוט משום שחיבור אינטרנט אינו מתומחר לפי זמן שימוש. כמו כן בטכנולוגיית ה-VOIP אין משמעות למרחק גיאוגראפי מכיוון שחיבור אינטרנט אינו מתומחר לפי מרחק. כל עוד השיחה מתנהלת בין שני טלפוני VOIP על גבי האינטרנט, השיחה היא חינם. מתי שיחות טלפון ב-VOIP עולות כסף? כאשר השיחה היא מטלפון VOIP לטלפון רגיל –קווי או סלולארי.
ג. חיסכון בתשתיות רשת: כאשר מערכת הטלפוניה עובדת על אותה תשתית רשת כמו המחשבים, אין צורך לפרוס תשתית קווית כפולה ונפרדת עבור טלפוניה ומחשוב לעמדות העבודה.
מסקנות: